החלטה בתיק ס"ע 24940-01-11

1.         זהו למעשה, גלגולו השני והחוזר של דיון בבקשה לצמצום עיקולים שהוגשה ע"י המבקשת - הנתבעת בתיק העיקרי - אשר נדונה בפני במעמד שני הצדדים וניתנה בה החלטה בתאריך 30.5.11.

2.         על החלטה זו הוגש ערעור שנקבע בפני כב' השופט ספיבק ובהסכמת ב"כ הצדדים הוחזר הדיון אלי עפ"י החלטה שניתנה בתאריך 24.7.11 בתיק ערעור 10261-06-11.

3.         בדיון שהתקיים בפני בתאריך 11.10.11 נחקר סוכן הביטוח מר אמנון גור בחקירה נגדית ע"י ב"כ המשיב על התצהיר שהוגש לתיק בתמיכה לבקשה לצמצום עיקולים.

            בתום הדיון הגישו ב"כ הצדדים סיכומים איש איש לשיטתו.

4.         לאחר שהתרשמתי מהמצהיר כפי שהופיע ונחקר בפני ועיינתי בסיכומי ב"כ הצדדים להלן החלטתי:

            כפי שטענה, ובצדק המבקשת בסיכומים שהוגשו מטעמה ניתן לקבוע כי חקירה זו היתה בזבוז זמן מוחלט של המבקשת ושל בית הדין. המצהיר כלל לא עומת עם טענות המשיב לגבי המצאות כספים בקופות הפיצויים ואף לא עם מסמך או צל מסמך הסותר את תצהירו.

            מדובר בתצהיר פורמאלי התומך בדוחות הכספיים של חברת הביטוח. הנתונים המובאים שם אשר צורפו לתיק והיו בפני בעת מתן ההחלטה מתאריך 30.5.11 (להלן: "ההחלטה המקורית") כלל לא ניסתרו.

            השאלות שנשאל המצהיר , למשל, האם הוא מורשה חתימה של חברת הביטוח, שאלה שהתשובה עליה ברורה כלל אינה מעלה ומורידה לצורך אמיתות המסמכים שהוגשו.

            כפועל יוצא מחקירתו, לא זו בלבד שאמינות המסמכים לא נסתרה כלל, אלא שהמצהיר הותיר רושם אמין ביותר על בית הדין, וכאמור, אף אין בפני כל נתון שונה ואחר מזה שעמד בפני עת ניתנה ההחלטה המקורית.

5.         לאור כל זאת, לא היה בהליך דבר שיש בו כדי להביאני לתוצאה ולמסקנה שונה מזו שאליה הגעתי בעת קיום הדיון הקודם בפני. משהחלטתי זו לא השתנתה ונותרה בעינה, לרבות כל הנימוקים המפורטים שם הרי שלמען הסדר הטוב ונוחות הצדדים מצוטטים כעת שוב החלקים הרלבנטים מתוכה כדלקמן:

" 1.       זוהי בקשה שהוגשה ע"י המבקשת - שהינה הנתבעת בתיק העיקרי - בה ביקשה כי ביה"ד יורה על הפחתת סכום העיקול הזמני שניתן ביום 6.2.11 (להלן: צו העיקול") ע"י כב' הרשמת מרגלית באופן שסכום העיקול יעמוד על סך 262.097 ש"ח במקום על סך 810,000 ש"ח.

2.         הטעם לבקשה הינו כי משעולה מהחלטת בית הדין כי סכום העיקול נגזר מרכיב פיצויי הפיטורים שבתביעת המשיב, ועולה מבדיקה שבוצעה ע"י המבקשת לאחר קבלת ההחלטה כי בקופות הפיצויים הרשומות על שם המשיב בחברת "כלל חברה לביטוח בע"מ ובחברת "מנורה מבטחים גמל בע"מ" סכום כולל בסך 547,903 ש"ח (362,165 ש"ח נכון ליום 31.3.11 בחברת כלל וסך 185,738 ש"ח נכון ליום 31.3.11 בחברת מנורה).

            העתקי אישורי היתרות בקופות הפיצויים צורפו כנספח ג' ו- ג' 2 לבקשה זו.

            כן צורף תצהיר סוכן הביטוח של המבקשת מר אמנון גור.

            לטענת המבקשת, שעה שתביעת המשיב לפיצויי פיטורין מובטחת בחלקה בסכום המצוי בקופות הפיצויים, אין כל צורך להבטיח סכום זה פעמיים, ולפיכך יש לצמצם את סכום העיקול ולהעמידו על יתרת הסכום 262,097 ש"ח בלבד, הסכום שנותר לאחר הפחתת סכום העיקול מהכספים המצויים בקרנות כאמור.

3.         המשיב שהבקשה הועברה לתגובתו התנגד לה, וטען כי בהחלטה שבמסגרתה בוטל העיקול לא היתה כל אמירה פוזיטיבית שיחדה את הטלת העיקול, שהועמד על סך 810,000 ש"ח, על כספי הפיצויים להם זכאי המשיב, וההחלטה פסקה כי העיקול ראוי כדי להבטיח סיכוי מסויים להפרע מהמבקשת אם יזכה המשיב בחלק מתביעתו ללא קביעה כי העיקול נועד להבטיח את כספי הפיצויים אלא כאמת מידה בלבד.

            כן נטען כי המבקשת לא תמכה את הבקשה בתצהיר מטעם גורם מטעם המבקשת עצמה, וכי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב לאור מצבה הכלכלי של המבקשת והבקשה אף הוגשה אך לאחר שהוגשו מטעמו בקשות לאישור העיקול משטרם נתפסו כספים ע"י העיקול וכל מטרת המבקשת הינה להתחמק מתשלום זכויותיו של המשיב.

            עוד נטען, כי כל החלטה שיש בה כדי לשנות את ההחלטה המקורית תפגע בזכויות המשיב אנושות ותותיר אותו בלא יכולת להפרע אם וכאשר ינתן פס"ד לזכותו ולפיכך ביקש לדחות את הבקשה.

            בתגובת המבקשת לתגובת המשיב חזרה על טענותיה.